#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נוהגין לעשות כפרות?	הב&quot;י הביא מרשב&quot;א ורמב&quot;ן דהוא חשש דרכי אמורי, וכן פסק המחבר, אבל המרדכי ביומא מיישב המנהג וכתב הרמ&quot;א דכן נוהגין	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עושין כפרות?	"רש&quot;י בשבת (פ&quot;א ע&quot;ב) כתב בערב ר&quot;ה, וכן הביא הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;), אבל הטור ושאר הפוסקים כתבו ערב יוה&quot;כ, ומ&quot;מ כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דבשעת הדחק טוב יותר לשחוט יום או יומיים קודם ערב יוה&quot;כ וכמ&quot;ש מרש&quot;י דמותר אפי&#x27; בערב ר&quot;ה, וה&quot;ה בכל עשרת ימי התשובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה שעה ביום ראוי לעשות כפרות?	"האריז&quot;ל שחטו באשמורת אחר הסליחות דאז רחמים גוברים (עטרת זקנים, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), ויש שוחטין אחר תפילת שחרית (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דבר עושין כפרות?	"רש&quot;י (שבת פ&quot;א ע&quot;ב) כתב שהיו עושין כפרות בפול המצרי או קטניות, והטור הביא מתשובת הגאונים באילים בעלי קרנים זכר לאילו של יצחק, מ&quot;מ נוהגין לעשות כפרות בתרנגול שהוא מצוי בבית, ועוד נקרא גבר והוי תמורת גבר בגבר, ואם אין לו תרנגול יקח שאר בעלי חיים [אפי&#x27; דגים] ובלבד שאינם ראוים להקרבה כדי שלא יהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ [וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שלא יקח תורים ובני יונה, אבל הלבוש מקיל, וביאר רע&quot;א דהיינו תורים קטנים ובני יונה גדולים א&quot;נ אינו חושש בתורים ובני יונה כיון ששוחטין אותם ולא מולקין אותם], והחיי&quot;א (כלל קמ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) כתב דעדיף לעשות כפרות במעות מפני כמה חששות בתרנגולים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; וס&quot;ק ד&#x27;) [כגון אם השוחטין עייפים, וגם אינו ראוי לשחוט בפני התרנגולים משום צער בעלי חיים (פתח&quot;ת יו&quot;ד סי&#x27; ל&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ז)], ומשמע דא&quot;צ התרת נדרים לשנות מתרנגולים למעות (קובץ הלכות פכ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) {דליכא הקפדה באיזה דבר עושה כפרות}"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה תרנגולים צריכים 1) להרבה בני אדם 2) לאשה מעוברת?	"1) לכתחילה אם ידו משגת צריך זכר לכל זכר, ונקבה לכל נקבה [ואם החליף יצא בדיעבד (א&quot;א מבוטשאטש)], ואם אין ידו משגת יכול להשתמש בזכר אחד להרבה זכרים (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 2) כתב הרמ&quot;א דסגי בזכר אחד ונקבה אחת [דעובר ירך אמו (גר&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), ואפ&quot;ה צריך זכר על הצד שהוא זכר וצ&quot;ב, ובמ&quot;ב דרשו הביאו דהוי כירך של זכר], והמהרי&quot;ל והאריז&quot;ל הקפידו ליקח שתי נקבות וזכר (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), ולא חיישינן לתאומים (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נולד אחר כפרות קודם יוה&quot;כ?	במ&quot;ב דרשו הביאו בשם ריש&quot;א דא&quot;צ לחזור ולעשות כפרות עוד הפעם על הולד	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לשוחט לבדוק סכינו?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) לכל הפחות יבדוק סכינו אחר כל העופות של בעה&quot;ב אחד"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצאת התרנגול טריפה או נתנבלה?	"בטריפה מהני לכפרות (א&quot;א מבוטשאטש) אבל לא מהני נבילה (שו&quot;ת כנף רננה סי&#x27; נ&quot;ט, פסק&quot;ת אות ג&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף ליתן העופות לעניים או לפדותם?	"בדרך כלל עדיף לפדותן [בלא מעות מעשר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {וצ&quot;ב קצת דמשמע מרמ&quot;א דרק נהגו ליתן הכפרות לעניים אבל מדינא העיקר הוא השחיטה לחוד}] כדי שלא יתביישו העניים (של&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) ולכתחילה יפדה בדמי שווי הכפרות [עתה אחר השחיטה (כה&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ט)] אם ידו משגת אבל אינו לעיכובא [וביאר מ&quot;ב עו&quot;ה ע&quot;פ הכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) דהעיקר הוא השחיטה כדי למתק את הדינים], ואם יודע שלא יתביישו יתן להם העופות שהוא הנאה שאין בה טרחא וכמ&quot;ש בכתובות (ס&quot;ז ע&quot;ב) (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד מקיים הד&#x27; מיתות ב&quot;ד על התרנגול?"	"זורקה לאחר שחיטה [סקילה], השוחט תופסו בצואר [חנק], שוחטו [הרג], מחרכין אותו באש [לפני כן על הנוצות או ע&quot;י בישול אח&quot;כ - שריפה] (באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), והוסיף הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דיחשוב שהוא חייב מיתה כמו התרנגול אלא שזהו כפרתו וזהו טעם הקרבנות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר בשעה שמסבב אותו על ראשו?	"זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי שהוא ראשי תיבות חת&quot;ך שהוא המלאך הממונה על החיים (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), והוא סוף תיבות פות&quot;ח א&quot;ת ידי&quot;ך (כה&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) מצדד דיותר ראוי לומר תחתי ולא תמורתי]"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים מסבבין על ראשו?	"רש&quot;י (שבת פ&quot;א ע&quot;ב) כתב ז&#x27; פעמים {ונוהגין לסבב ג&#x27; פעמים}"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להדר אחר תרנגול לבן?	"אם יזדמן לו לבן ראוי לקחתו, אבל אין לחזור ולבקש לבן בדוקא משום דרכי אמורי [כך ביאר המחה&quot;ש דאסור אפי&#x27; אם אינו משלם ביוקר] (ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {ויש להסתפק בזה&quot;ז דליכא דרכי אמורי בתרנגול לבן אולי עדיף טפי להדר אחריו}"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעשות כפרות לעצמו קודם שיעשה לאחרים?	"המטה אפרים (סעי&#x27; ו&#x27;) בשם קיצור השל&quot;ה והמקור חיים הביאו ענין זה ע&quot;פ הגמ&#x27; שבועות (י&quot;ד ע&quot;א) יביא זכאי ויכפר על זכאי (קובץ הלכות פכ&quot;ג סעי&#x27; ח&#x27;), והוא ענין נכון אבל אינו לעיכובא (כה&quot;ח ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לעשות כפרות בשביל אדם שלא בפניו?	"מסתברא דלא מהני (קובץ הלכות פכ&quot;ג סעי&#x27; י&#x27;, מ&quot;ב דרשו בשם ריש&quot;א)"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכין על התרנגול שלו?	"הרמ&quot;א הביא המנהג לסמוך, אבל ט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) חולק עליו דנראה כמקדיש קדשים והוסיף הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) דלפי&quot;ז ראוי להניח ידו על הצדדין, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) נמי פסק כהט&quot;ז, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא מהא&quot;ר והגר&quot;ז דאין לחוש לזה כיון דאין מקריבין אותו על המזבח."	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה זורקין הבני מעיים [וכבד וכליות (טור, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;)] על הגגות?"	"הב&quot;ח וט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) כתבו ב&#x27; פירושים: א&#x27; כדי שירחמו על הבריות (עופות) שירחמו עליו מן השמים, ב&#x27; כדי להרחיק מן הגזל (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והוסיף הט&quot;ז דזורקין על הגגות בדוקא ולא ברחוב כדי שלא יחשוב כאילו הוא נבילה ואחר ג&quot;כ ישליך נבילתו שם ושמא יאכלנו ישראל."	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם חושש שמא עורבים נטלו, למה אינו אסור משום כל קבוע כמחצה על מחצה דמי?	"כן הקשה הב&quot;ח, אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) תי&#x27; דאין כאן איסור ודאי שם, והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) תי&#x27; כיון דלא ראהו כשנטלו לא הוי ליה קבוע"	סימן תרה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נוהגין לילך לבית הקברות ערב ר&quot;ה וערב יוה&quot;כ ולהרבות בצדקה (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ד&#x27;, רמ&quot;א), והצדקה הוא פדיון כפרות ואין לומר תחינות שם דהוי יום שאין אומרים בו תחנון (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"		סימן תרה סעיף א		
